<h1>ארחות חיים הלכ' איסורי מאכלות סימן נ"ב</h1>
<h2>דף מד:</h2>
ולא אסרה תורה אלא קדרה בת יומא בלבד בשל בה מיום שני והלאה נפגם טעם השומן שנבלע בה מן הנבלה ומותר. ומדברי סופרים לא יבשל בה לעולם. ולפיכך אין לוקחין כלי חרס מן הגוים ישנים שנשתמשו בהן בחמין. כגון קדרות וקערות לעולם ואפילו היו שועין באבר. ואם עבר ולקח ובשל בהן מיום שני והלאה התבשיל מותר. וכתב הראב"ד ז"ל דוקא בשהודח הכלי יפה יפה אבל בשלא הודח אסור שהאיסור שהוא בעין אינו נפגם בשהותו יום אחד וכן נמי דעת רבותינו שבתוספות ז"ל והרשב"א ז"ל. אבל ר"ש ור"ת והר"ם ב"ן ז"ל אמרו שאע"פ שלא הודח הכלי ואפילו טיחת האיסור על פניו בלינת לילה אחת קרוי נותן טעם לפגם ומותר והני מלי דאמרינן מותר בדיעבד אבל לכתחלה אסור וכן כתב רבינו שרירא ז"ל בתשובה וכן נמי פסק הרשב"א ז"ל. והר' יהונתן הכהן ז"ל כתב בפירושיו טעם למה אין חוששין בסתם כליהם לפי שאין דרך הגוים לבשל בלילה אלא מבעוד יום ואוכלין כצאת הכוכבים הילכך ליכא למיחש לקדרה בת יומה דלא שכיחא עכ"ל.
